פרק שלושה עשר: המאבק לתחייה הלכתית ערב הקמת המדינה

" דת ודין על לוח חרותה . מטובה הצפונה לצדיקים עין לא ראתה . עלה נעלה וירשנו אותה " . ר ' ישראל נג ' ארה . א הדיוקן של ממלכה יהודית - ריבונית הנוהגת את אורחותיה על פי חוקת התורה הוא , במידה רבה , דיוקן אגדי ולא הלכתי . זאת מכיוון שעקרונות ההלכה נתגבשו בעידן של היעדר מדינה . אמנם היו מי שניסו לצקת תוכן הלכתי - ריאלי למושג המדינה , כרמב " ם , כדון יצחק אברבאנל או כהוגים אחרים בתקופת הרנסנס . אולם , בפועל , לא נודעה לכך השפעה או המשכיות בשיח ההלכתי . עדות מובהקת לכך נמצא בחסרונן המוחלט של הלכות מדינה בשולחן ערוך . במילים אחרות , חרף הכמיהה לשיבת ציון ולחידושה של העצמאות המדינית , כפי שמשתקפת בתפילה ובחזון המשיחי , לא נתנו חכמי ישראל את דעתם לדמותה ההלכתית , הריאלית , של אותה ממלכה נכספת . התעניינות בהלכותיה ומשפטיה של המדינה העברית באה דווקא מצידם של חוקרים נוצרים , הבראיסטים , בעיקר על רקע התגבשותה של המדינה המודרנית . דומני כי הרצון לשאוב השראה ממקורות מכוננים למודל של מדינה הוא אשר הביא למשל את המשפטן האנגלי יוהן סלדן [ Selden ] לחקור במשפט העברי הקדום ובהלכות הסנהדרין , או את ההיסטוריו...  To the book