פרק שנים עשר: הפולמוס סביב מעמדה המשיחי של מדינת-ישראל

השיח האינטלקטואלי במדינת - ישראל בשנות החמישים והשישים , אשר הקיף הן את הציונות הדתית , על גווניה השונים , והן את הציונות החילונית , כשהדובר הבולט ביותר שלה היה כמובן דוד בן - גוריון . דומני כי הפירושים השונים שניתנו למהותה המשיחית של המדינה מדגימים היטב את משמעויותיה השונות של התיאולוגיה הפוליטית שנקשרה בציונות . עיקרו של חלק זה מוקדש , אם כן , לדיון במשנתם התיאו-פוליטית של חניכי ' תורה ודרך ארץ ' , אשר התעצבה , כמובן , בהשראתה של פילוסופיית ההלכה הניאו - אורתודוקסית אך התחדדה מתוך ביקורת כלפי שתי הגישות המקבילות . ב ראשיתו של השיח המשיחי בציונות הסוציאליסטית נמצא ברעיונותיהם האוטופיסטיים של התנועות החברתיות שהתפתחו בשלהי המאה הי " ט . בעקבות הפילוסופיה ההגליאנית ציירו רבות מהתנועות הללו תהליך היסטורי דיאלקטי שבסופו עתידה להתגשם ' האידיאה המוחלטת ' של שלמות חברתית ומוסרית . השקפות אלו חלחלו גם למשנתם של משה הס ובעיקר לזו של נחמן סרקין , אשר ראה בציונות משום חולייה בלתי נפרדת בתהליך התגשמותה של ' אידיאת התבונה ' . במילים אחרות , המשיחיות הסוציאליסטית נקשרה בתהליך ההיסטורי של תיקון חברת...  To the book