בתודעתם של רבים מיהודי גרמניה . בעקבות הערצת האינדיבידואליזם הליברלי הדגישה תנועת התיקונים את מרכזיותו של המאמין הבודד , ובכך פוררה את זיקתו של היחיד לקהילה ולמורשתו הדתית - לאומית . כפי שנראה בהמשך , בתגובה לכך הדגישה האורתודוקסיה בגרמניה דווקא את ההיבט החברתי , שמטבע הדברים , נגע בעצב הלאומי . תרומה נוספת לאינדיבידואליזם הליברלי ולהתנתקותו של היהודי ממורשתו ההלכתית העלתה האתיקה הקאנטיאנית . בשנת 1784 כתב עמנואל קאנט את מאמרו המפורסם : תשובה על השאלה : מהי ההשכלה [ , [ Beantwortung der Frage : was ist Aufkl ה rung אשר העניק לתנועה את הגדרתה הברורה : " תנועת ההשכלה " , טען קאנט , "שמה מבטחה בתבונה האנושית ורואה באדם החושב והבוחן את תקוותה להשתלמות אנושית " . באותה עת גיבש קאנט גם את תיאוריית המוסר שלו , אשר נתפרסמה בסמיכות זמנים למאמרו על ההשכלה . ניתן למצוא דמיון רב בין האינדיבידואליזם התבוני , כפי שהתבטא במאמר , לבין תורת המוסר הקאנטיאנית . העיקרון המרכזי העומד בבסיס משנתו האתית של קאנט משתקף במונח הידוע בשם - ' הציווי הקטגורי ' , ולפיו החוק המוסרי נובע מפנימיות נפשו של האדם האוטונומ...
To the book