דנטה ו"גילוי הייצוג האירופי של האדם"

כי הארץ שגילה ] דנטה [ לא אבדה ; רבים באו בשעריה , מקצתם חקרו אותה , אם כי העובדה שהוא היה ראשון מגליה כבר נשכחה או הושכחה במידה רבה . הדבר שעליו אני מדבר , הגילוי שלא אבד , הוא עדותו של דנטה על המציאות שבשירה , על הצורה האירופית המודרנית של חיקוי אמנותי שמדגישה את ממשותם של המאורעות . רק השירה קרובה להתגלות ומסוגלת להביעה . שירה שכזאת אינה בגדר אשליה יפהפייה בלבד ; שוב אין היא בגדר חיקוי , שלישי בדרגתו לאמת ] לפי המדינה של אפלטון [ . כאן ] בקומדיה האלוהית [ האמת הנגלית ודמותה הפיוטית היו לאחד . בכל מקום ב ' עולם האחר ' ] ביצירה של דנטה [ המציאות האמפירית נשמרת . היא ממלאת את לבנו שמחה ואימה , אבל לעולם אינה משביעה אותנו עד זרא כמו שעושה לא פעם המציאות של חיינו . ולעולם אין דמות היחיד מקרית , עיוורת ומקוטעת ; התמונה המוצגת לפנינו שלמה תמיד . מראית העין הארצית , שהשליחות האלוהית מסדרת ומשנה את צורתה , נעשית למציאות האמיתית , המוחלטת , שבעצם מהותה ובמקום שבו היא באה לכלל ביטוי מגלה את שלמות ומלאות הסדר האלוהי , שקובע מראש ומקיף את הכול , והכול מוכל בו . ) . Auerbach , Dante : Poet of the...  To the book