הקרקע

סיפורם של מרחבי הביניים הפרווריים כרוך לבלי התר בסיפורה של הקרקע : שאלת הבעלות עליה , מעמדה הסטטוטורי , השימוש שנעשה בה , ערכה הכלכלי ומקומה באידיאולוגיה ההגמונית על השלכותיו הכלכליות , החברתיות , הפוליטיות והתרבותיות . נקודת הציון החשובה ביותר בתולדות הבירוקרטיה של הקרקע בהקשר הישראלי המדינתי היא חקיקת חוק יסוד : מקרקעי ישראל , 1960 הקובע בסעיפו הראשון כי אדמות הקולקטיב והמוסדות הלאומיים היהודיים לא יועברו במכר או בדרך אחרת מידיהם לידי אחר למעט חריגים בחוק . על רקע זה נולדו חקיקות וחקיקת משנה , שנועדו להתמודד עם החוק ומגבלותיו לנוכח כלכלה וחברה משתנות . כך גם ממשיכה המדינה לשמור את הבעלות על מרבית הקרקע בידיים יהודיות . על אף זיקתו הברורה להפרטה , המרחב הפרוורי מתפרש על פני קרקע פרטית וציבורית גם יחד . הבנייה במושבות לשעבר וחלק ניכר מן הבנייה בערים נעשות על קרקע פרטית , ואילו הבנייה על קרקע חקלאית שייעודה שונה , הקמת היישובים הקהילתיים והבנייה בהתנחלויות כולן , כמו רוב הבנייה בפריפריה וגם חלק מן הבנייה בערים , נעשות על קרקע בבעלות ציבורית . כפי שעולה מן הדברים , יש התאמה בין אופי הבעל...  To the book