פרק שמיני: רצפה בת איה: מסירות אין קץ למתים (שמ"ב כא, א–יד)

" שמש ממרומים ת ִ ג ֹ ש ׂ - / פני אדם בקיא ומ ְ סוס / ה ִ שחירו , / ולא הכירו / את בניה / עוד עיניה" שלום , רצפה רצפה בת איה , פילגשו של שאול , אשר שימשה אובייקט וכלי במאבקי כוח בין גברים , ועילה לסכסוך בין איש בושת לאבנר ( שמ " ב ג , ו – יא ) , הפכה לסובייקט מעורר השתאות והערצה ( למרות היותה קרבן להחלטות של אחרים ) בסיפור על נקמת הגבעונים בבית שאול . היא פעלה פעולה הרואית והגנה במסירות אין קץ על גוויות בניה וגוויות שאר צאצאי בית שאול , ופעולתה הניעה את המלך דוד לפעול אף הוא למען כבוד המתים מבית שאול ( שמ " ב כא , י – יד ) . יש מידה רבה של צדק בקביעת ברגן כי רצפה מייצגת את " הביטוי הנעלה ביותר של נאמנות אימהית במקרא " . למרות פעולתה היוצאת דופן , אשר על פי המתואר הרשימה את בני דורה ואת דוד , רצפה לא זכתה להתייחסות רבה מצד חוקרי המקרא , ואפילו לא מצד חוקרות וחוקרים שביקשו במוצהר להתמקד בדמויות נשים במקרא ולהציג את her story במקום את , his story שהוא , לפי משחק מילים מקובל במחקר הפמיניסטי , זה הבונה את ההיסטוריה , . history כך למשל אליזבת קיידי סטנטון , בספר החלוצי בעריכתה , שראה אור בסו...  To the book