|
|
כאמור לעיל , ירמיהו הזכיר את תפקידן החשוב של הנשים המקוננות בטקסי אבלות ( יר ' ט , טז – יז , יט ) . במקום אחר הוא קרא ל " בת עמי" ( דמות מופשטת של אישה / אם ) לנהוג מנהגי אבלות : " בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר . אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים . כי פתא ֹ ם יב ֹ א הש ֹ דד עלינו " ( יר ' ו , כו ) . אולם המקום הבולט ביותר ואף המוכר ביותר בספר ירמיהו , הקושר בין דמות נשית ובין אבלות , הוא כמובן תיאורה של רחל המבכה את בניה בפרק לא . פרק לא בירמיהו מתאר את רחל כאם האומה כולה , המתאבלת על בניה : " קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים . רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו " ( פס ' יד [ טו ]) . ניתן לראות בכך תיקון ופיצוי ספרותי לקורות חייה העגומים של רחל , כפי שהם עולים מספר בראשית : התפקיד שנמנע ממנה בחייה - דאגה לבניה ופעולה למענם - ניתן לה לאחר מותה . שהרי בניגוד לשרה , שדאגה לסלק את ישמעאל כדי שלא יירש עם בנה ( בר ' כא , י ) , ובניגוד לרבקה , שפעלה מאחורי הקלעים כדי להשיג את ברכת יצחק לבן המועדף עליה , יעקב ( בר ' כז , ה – יז ) , ולאחר . 117 וושינגטון , פן ימות , עמ ' ; 206 נלסון , שם , עמ '...
To the book |
|
|