מדע האנתרופולוגיה מלמד על תפקידן החשוב של הנשים בטקסי האבל . בחברות רבות הציפייה החברתית היא שהנשים - הרבה יותר מן הגברים - הן שתבכינה את המתים . כך למשל הגדיר יוחנן כריסוסטומוס ( ; Chrysostomus המאה הרביעית ) את האבלות המופרזת " מחלתן של נשים " , ותקף את נשות אנטיוכיה על מנהגיהן המופרזים לטעמו בשעת הקבורה : קינות ובכי , חשיפת זרועותיהן , תלישת שערות הראש ושריטת לחייהן . בקרב הבדווים בנגב מצפים מהגברים האבלים להתנהגות מאופקת , אך התנהגות שלוחת רסן מצד הנשים האבלות תתקבל בהבנה , שהרי כפי שנוהגים הגברים הבדווים לומר : " האבל מיועד לנשים " . . 1 ראו למשל רוזנבלט , וולש וג ' קסון , יגון ואבלות , עמ ' ; 145 , 28 – 21 , 13 הנטינגטון ומטקלף , חגיגות המוות , עמ ' . 116 – 115 , 102 , 83 , 77 , 65 , 36 , 30 דורקהיים ( החיים הדתיים , עמ ' 441 – 436 ) הצביע על כך שנשים ילידות באוסטרליה הן קרבן לטקסי אבלות אכזריים במיוחד ( פציעה עצמית , שריפת חזן ובטנן ) , וייחס זאת למעמדן החברתי הנמוך של הנשים . . 2 רוזנבלט , וולש וג ' קסון ( יגון ואבלות , עמ ' 22 – 21 ) ציינו כי מקרב שישים חברות שבדקו , בעשרים וש...
To the book