|
|
ברגע שנודע לדוד שבנו התינוק מת הוא הפסיק מיד את מנהגי האבלות שנהג כל זמן שהילד היה בחיים ( מנהגים השייכים לקטגוריה של אבל לשם בקשה ) , ושבאמצעותם קיווה להשפיע על ה ' לחון את הילד , ונקט מספר פעולות המבטאות קבלת הדין . לעבדיו , שנדהמו מהתנהגותו החריגה , הסביר את הפסקת האבל בצורה שכלתנית תועלתנית : "בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני ( קרי : וחנני ) ה ' וחי הילד . ועתה מת , למה זה אני צם ? האוכל להשיבו עוד ? אני ה ֹ לך אליו והוא לא ישוב אלי " ( שמ " ב יב , כב – כג ) .
To the book |
|
|