|
|
במהלך מלחמת אבן העזר המתין עלי בדריכות לחדשות משדה הקרב , " כי היה לבו חרד על ארון האלהים " ( שמ " א ד , יג ) . הפליט משדה הקרב בישר לעלי הזקן בשורות קשות , במישור הלאומי ( מפלה קשה לישראל ) , במישור הפרטי ( מות שני בניו ) ובמישור הדתי ( נפילת הארון בשבי הפלשתים ) : " ויען המבשר ויאמר : נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה " ( שם , יז ) . רק למשמע הבשורה האחרונה , שביית ארון האלוהים , נמסרת תגובתו של עלי : " ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפ ֹ ל מעל הכסא אח ֹ רנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימ ֹ ת כי זקן האיש וכבד" ( שם , יח ) . לא הידיעה הקשה על מות בניו היא שהממה אותו והביאה למותו , אלא הידיעה הקשה ממנה בעיניו : שביית הארון . ניתן כמובן לשער שעלי אינו מגיב לבשורה על מות חופני ופינחס משום שמוות זה היה צפוי ונמסר לו עליו מראש ( שמ " א ב , כז – לו ; ג , יא – יד ) , כך שהצליח לעכל ולהפנים את הבשורה הזאת . בניגוד לכך , הידיעה על שביית הארון הייתה לגמרי לא צפויה . עם זאת , בכך שלא נמסרת תגובתו של עלי לבשורה על מות בניו ( דבר העולה בקנה א...
To the book |
|
|