תגובה לא נדירה לפטירת אדם קרוב היא אימוץ מאפיין או מאפיינים שלו מצד המתאבל , כך שהמתאבל חש שה ִ פנים את המת ורואה בעצמו ממשיך דרכו . ייתכן שניתן למצוא במקרא תגובה כזו במסופר על מה שעשה יצחק לאחר מות אביו : " וישב יצחק ויחפ ֹ ר את באר ֹ ת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ו ַ י ְ ס ַ תמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמ ֹ ת אשר קרא להן אביו " ( בר ' כו , יח ) . מעבר למאבק הטריטוריאלי על הקרקע , האם לא ניתן להניח כי יצחק מצא מעט מן הנחמה על מות אביו בכך שהלך בדרכו , חפר את אותן בארות שחפר אביו וקרא להן בשמות שאביו בחר ? . 140 דאובה , טליון , עמ ' . 124 – 123 . 141 אליוט , המשפחה המתאבלת , עמ ' ; 186 לינדמן , יגון , עמ ' ; 156 פרקס , אבלות , עמ ' ; 105 – 101 , 90 – 89 טמיר , הסתגלות , עמ ' ; 223 וורדן , יגון , עמ ' . 18 כמה דוגמאות לתופעה זו : רולאן בארת ( יומן אבל , עמ ' , ( 215 , 202 , 200 העיד על עצמו שלאחר מות אמו ניסה לחיות את חייו על פי ערכיה וסיגל לעצמו מנהגים שלה , ואף תווי אופי מסוימים , כדרך לשמירת קשר עמה . קרמנץ ( כאשר הורה נפטר , עמ ' 15 ) הביאה בספרה עדות של ילדה שלאחר ...
To the book