האבלות היא תופעה אוניברסלית שאינה פוסחת על שום קבוצה או מעמד חברתי , ומציאות חיים זו משתקפת גם במקרא . היא נחלתם של ישראלים ושאינם ישראלים , גברים ונשים , מלכים ושפחות , כפי שעולה בבירור מהמריזמוס שבדברי ה ' , שמכת בכורות תפגע בכל מצרים " מבכור פרעה הי ֹ שב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים " ( שמ ' יא , ה ) . המקרא כמעט שאינו מתעכב על ביטויי צער של בנים עם מות הוריהם , לא משום שהוא מניח שאבל על הורים אינו כרוך בצער , אלא כנראה משום שאבל על הורים הוא תופעה טבעית , דרכו של עולם . עם זאת המקרא רומז . 110 על תפקידו של ה ' כמנחם אבלים בספרות חז " ל עיינו רוזנהיים , אבלות ותנחומים , עמ ' . 238 , 235 , 233 , 231 , 229 . 111 פון ראד , בראשית , עמ ' . 210 . 112 קרייגי , דברים , עמ ' . 405 . 113 דרייבר , דברים , עמ ' ; 423 מייס , דברים , עמ ' ; 413 טיגאי , דברים , עמ ' . 338 ליגון שפקד את יצחק בעקבות מות אמו ( בר ' כד , סז ) ומתאר מפורשות את בכיו של יוסף על אביו יעקב ( בר ' נ , א ) , וזאת אולי בשל הנסיבות המיוחדות שהפרידו ביניהם שנים כה רבות והקשר המיוחד שנרקם בין השניים . היגון החריף ביותר ה...
To the book