|
|
" ככה זה אחותי , סוסה שלי ... היה קוזמה יוניץ ' ואיננו עוד ... שבק חיים לכל חי ... ביום בהיר אחד שבק וחסל , על לא עוול בכפו השיב רוחו לאלוהים . נאמר , שיש לך סייח , ואת - אמו ... ולפתע , נאמר , הסייח הזה נופח נשמתו ... לא חבל היה לך ? " צ ' כוב , מועקה " המנחמים באים אל החצר / החיצונה / עומדים על יד השער / אשר פניו אל גיא צלמות / ואימתו סביב סביב . / עמידה על יד השער כל יכלתם / של מנחמים לשאת" זלדה , אל תרחק בפרק זה ייעשה ניסיון לשרטט את מעגלי האבלות על מת במקרא , מבחינת מידת הק ִ רבה שבין המתים ובין האבלים עליהם . כמו כן יוצג המעגל הרחוק יותר של האבלות - המנחמים .
To the book |
|
|