|
|
לפי הדת הישראלית העממית התקיימו יחסי גומלין בין החיים ובין המתים . החיים הפגינו את דאגתם כלפי המתים במגוון דרכים , וכנראה שהיו כאלה שגם קיוו וציפו לקבל עזרה מן המתים . מעבר לחובות הרגילות של החיים כלפי המתים - קבורה נאותה וקיום טקסי האבלות - יש עדויות לכך שגם בישראל הקדומה , כמו בשכנותיה , ציידו את המתים במ ִ נחות קבורה שהושמו בקבר . מנחות אלו כללו חפצים אישיים של המת , שליוו אותו בחייו , כגון תכשיטים , קמעות , חותמות ופריטי לבוש . מנחות קבורה נפוצות אחרות היו כלי חרס לסוגיהם ובעיקר נרות , קערות , גביעים , בקבוקים , פכיות ופכים . לעתים נמצאו גם כלי אחסנה גדולים וכלי בישול . יש להניח שכלי החרס הכילו מוצרי מזון ומשקאות , בשמים ושמני סיכה . מעניין לציין שלפי יוסף בן מתתיהו , שלמה הטמין בקברו של דוד אביו עושר עצום , שנשדד בידי הורקנוס והורדוס . בכמה קברים התגלו מספר רב במיוחד של נרות חרס . במערת קבורה השוכנת במורד הר ציון , שהייתה בשימוש בסוף המאה השמינית ובמאה השביעית לפסה " נ , ושהתגלו בה שרידיהם של למעלה מארבעים נשים וגברים , הונח נר חרס למראשותיו של כל אחד מהנפטרים . 75 באדג ' , ספר המ...
To the book |
|
|