מכמה מקראות עולה כי לשוכני השאול אין חלק בחוויה הדתית . זהו הנימוק ששימש את חזקיהו בתפילתו לה ' שיצילהו ממחלתו : הוא ביקש להתרפא כדי שיוכל להודות לה ' ולהודיע לבניו את אמתותו , כלומר נאמנותו : " כי לא שאול תוד ֶ ך מות יהללך . לא יש ַ ׂ ברו יורדי בור אל אמ ִ תך . חי חי הוא יודך כמוני היום . אב לבנים יודיע אל אמתך " ( יש' לח , יח – יט ) . כך עולה גם מכמה מקראות בתהלים : " כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך ? " ( תה ' ו , ו ) , " לא המתים יהללו יה ולא כל י ֹ רדי דומה " ( תה ' קטו , יז ) , וביתר הרחבה : " הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה ? היס ֻ פר בקבר חסדך אמונתך באבדון ? הי ִ ודע בח ֹ שך פלאך וצדקתך בארץ נשיה ? " ( תה ' פח , יא – יג ) . לפי קהלת גם "אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה ה ֹ לך שמה " ( קה ' ט , י ) . יתרה מכך : במקרא מהדהד המיתוס האוגריתי בדבר המאבק בין מות , אלוהי השאול , ובין בעל , אלוהי החיים ( האחראי לירידת הגשם ולפוריות האדמה ) , בתיאור שבו ה ' בולע את המוות לנצח באחרית הימים ( יש ' כה , ח ) וכן במליצות המתארות את המוות ככוח קטלני , נבדל מה ' , הנעזר במלאכ...
To the book