א. תפיסת המוות בתרבות האנושית

מיתוסים של תרבויות שונות ( כגון מלנזיה , וכמה מן השבטים באוסטרליה ) , מציגים את המוות כאירוע לא טבעי . לפי המסופר בהם , המין האנושי נועד לחיות לנצח , אך תאונה ( שלעתים קרובות מעורבות בה נשים ) גרמה לו להפוך לבן תמותה . תפיסה זו מראה עד כמה קשה להכרה האנושית להשלים עם המוות , וזאת אף שהוודאות היחידה הקיימת בחיים נוגעת למוות המצפה לכולנו . קושי זה עשוי להסביר מדוע האמונה בהמשך צורה של קיום לאחר המוות מצויה כמעט בכל התרבויות ובכל הזמנים . אחת מאגדות בני שבט ה Bara שבמדגסקר הנוגעת למקורו של המוות מבטאת ערכים המקובלים בחברות רבות . לפי אותה אגדה , האל אפשר לזוג האנושי הראשון בחירה בין שני סוגים של מוות . הסוג הראשון , למות כמו הירח , ולשוב להיוולד , וחוזר חלילה . הסוג השני , למות כמו העץ , הממשיך להתקיים באמצעות צאצאיו , הנצרים היוצאים ממנו . ההחלטה הייתה קשה , אך הזוג הראשון בחר באפשרות השנייה - הבאת צאצאים לעולם במחיר מותם שלהם . " ומי מאתנו " - נוהג המספר לשאול בסיום דבריו - " לא היה בוחר אותה בחירה היום ? " משפטי ניחום אבלים הנהוגים בתרבויות רבות מבטאים תפיסה זו . כך למשל נוהגים הבדווי...  To the book