|
|
הצד האידאולוגי האנטי אמנציפציוני , שהוא המאפיין המובהק של פוליטיקת הגלות בכתבי עגנון , אינו ממצה את מלוא המובן שביקש עגנון להקנות למעשה היציאה של הצעיר היהודי מעיירתו והיעלמותו הממושכת במרחב הפולני של גליציה האוסטרו הונגרית בסוף המאה השמונה עשרה . תהפוכות הזמן האמנציפציוניות הובנו אצל עגנון כמשויכות למערכת מסועפת יותר של ערכים שמיפה בחלקו הראשון של הקובץ עיר ומלואה . הבולטות של ערכים אלה גברה עם התרופפותה של האוטופיה ההלכתית של ׳ועד ארבע ארצות׳ והחדירה האלימה של מערכת השיפוט הנכרית לחיי הקהילה . ב׳נעלם׳ עגנון אינו מסתפק במבט פנימה אל המרקם הקהילתי ומה שאירע לו בכך , אלא הוא מפנה מבט אל מחוץ לתחום השליטה של הסדר הקהילתי במגמה לצייר את המרחב הנכרי מתוכו במלוא זרותו ובלא כל זיקה לעניינים שביהדות . בשבילו זו חדירה אל מעבר למסך אטום לעין היהודית , והוא מבקש להפעיל את ההסתכלות הזו כמין ניסוי סיפורי , שבו הוחדר לתוך תמיסה מעבדתית בלתי מוכרת יסוד אחד מוכר . יותר משהיה מעוניין בתמיסה הזו , רצה עגנון לתאר את פעולתה על היסוד המוחדר לתוכה , על דמותו של החייל דן הופמן . בכך שב עגנון אל תמה מאיימת ...
To the book |
|
|