|
|
למזימה הנרקמת בידי הפרנס ישראל שלמה כנגד הגביר שמעון נתן יש בעל ברית נטול שם בסיפור : ׳הבחור׳ . עגנון מותיר את גיבורו בלא שם משום שיש לו מובן מיוחד בקונטקסט של חברת הלומדים באותה עת . ׳בחור׳ הוא צעיר לאחר גיל מצוות שנכנס לבית המדרש או לקלויז ונהיה ללומד ולמתגורר בו . לחניכה זו טרם נישואים בתוך חברת לומדים צעירים היה דרש נוטריקוני פולקלורי מרושע מעט : ׳ח׳יה ר׳עה ו׳דר ב׳ישיבה׳ , דיבור שהתווה את המרחב הלימינלי החניכתי הקשור במעמד נמוך זה בקווים של הומור גס , בעמדת המתנה למה שיבוא אחריו כשידוך וכהיעשות ל׳בעל בית׳ . זהו שלב שמורכב מהכנה מתמשכת של למדנות הנחנך אך גם מהשפלתו כדרך שאנו מוצאים בסיפור ׳שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו׳ , אשר בו העיר תלמיד חכם אחד ( ר ' שלמה ) הערה על מעמדו זה של ׳בחור׳ לא נשוי ( משה פנחס ) , ביידיש אירונית ומתחכמת ועשה שימוש בביטוי ׳א בחור מאכט קידוש אויף א גרויפ׳ . מתחים אלה בתוך חברת הלומדים מציינים אצל עגנון אפשרויות מהופכות של התפתחות קהילה אליטיסטית אך גם פריצה של יסודות אנרכיסטיים , פרועים ומרושעים מהרסי חברה . 14 שמואל יוסף עגנון , כל כתביו , כרך שישי , סמוך ...
To the book |
|
|