המעבר מרפואה דתית־מאגית לרפואה קונבנציונלית־אמפירית

המתח ששרר בין רופאים קונבנציונליים לבין מרפאים עממיים הוא קדום ביותר . על העימות בין שתי הדמויות במרוצת תקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה עמדו עלי 112 התעשייה הפרמקולוגית התרחבה והתפתחה באופן רציני לאחר מלחמת העולם השנייה ( 1939– 19 › 5 ) ומובן שהדבר השפיע באופן משמעותי על פיתוח תרופות חדשות והתפשטות תרופות מודרניות בקרב רבדים נרחבים בציבור האירופי . ראה ווית ' ראל , עמ ' . 2 › 2 – 269 113 הסרום ( serum ) הוא נוזל צהבהב שמופרד מדם שנקרש . הוא דומה בהרכבו לפלסמה אך אינו מכיל גורמי קרישה , כגון פיברינוגן ( . ( fibrinogen › 11 המוגלובין ( hemoglobin , Hgb ) הוא צבען אדום המקנה לדם את צבעו האדום ומאפשר לתאי הדם האדומים לשאת חמצן . יסיף ועמנואל אטקס במסגרת דיון בסיפורי ריפוי או במסגרת דיון בפעילותם של " בעלי שם " באירופה במאות ה › 1 וה . 18 אחד המניעים למתח שבין שתי הדמויות הוא הפער התפיסתי באשר לגורמי המחלה וריפויה . איש הדת אחז בעמדה המסורתית ועתיקת היומין כי " האל נוגף ומרפא " , ואשר על כן ענף הרפואה והמזור לחולים צריך לבוא מצד הדת וכוהני הדת . לעומת זאת , גישתם של הרופא הקונבנציונל...  To the book