תמורות ביחסם של בעלי ההלכה לתרופות של חז"ל

מקורות חז " ל על מגוון רבדיהם וסוגותיהם הספרותיים ( ספרות הלכה מדרש , תרגומים וכדומה ) אוצרים בחובם ידיעות ורשמים רבים של מסורות ריפוי וחומרי המרפא של האוכלוסייה הארץ ישראלית והבבלית במהלך התקופה המקבילה לתקופה היוונית רומית ביזנטית ( מהמאות הראשונות לפנה " ס ועד למאה החמישית לספה " נ ) . כבר בימי הגאונים והראשונים התעוררו ספקות באשר לרלוונטיות של התרופות ושיטות הטיפול שנזכרו בתקופת התנאים והאמוראים . ערעורים מסוג זה צצו ועלו למרות העובדה שמדע הרפואה הימיביניימי אימץ את השיטה ההיפוקראטית גלנית העתיקה והתבסס עליה , וזאת משום שבמרוצת הדורות שוכללה התפיסה הרפואית הקלאסית וחלו תמורות בהשקפות הרפואיות והדיאטטיות . פוסקים ובעלי הלכה הבינו כי התרופות הנזכרות במקורות חז " ל אינן תואמות את הידע העדכני לימיהם , שהושפע מהרפואה של המרחב הנוצרי והמוסלמי , ולכן הם הציעו כי אין לסמוך או להשתמש בידע הנזכר במקורות אלה , על אף קדושתם וסמכותם הדתית וההלכתית . אחד החכמים הראשונים שהביעו עמדה מסתייגת מרפואות חז " ל הוא רב שרירא , מגדולי המשיבים בתקופת הגאונים ( פומבדיתא , 1010 – 910 לספה " נ ) שטען כי " ר...  To the book