|
|
רחצה של חולה התנאים התירו לחמם מים בשבת עבור חולה במסגרת המאמצים להבראתו . חולים נזקקו למים חמים לשתייה , לטיפולים פנימיים ( הכנת שיקויים ) או לטיפולים חיצוניים ( רחיצת איבר פגוע וכדומה ) . מסורת של חז " ל מנתה את ה " מרחץ " עם עשרת הדברים אשר " מחזירין את החולה לחליו , וחליו קשה " . ברם דומה כי הכוונה לרחיצה בבית מרחץ , משום החום הרב ששרר בחדר חמים ( caldarium ) או בחדר להזעה יבשה ( sodatorium או , ( laconicum שעלול היה להחליש את החולה עוד יותר . ההיתר העקרוני לחמם מים בשבת עבור חולה הובא גם בספרות הבתר תלמודית . רבי ישראל ב " ר חיים ( מהר " י ברונא , גרמניה – 1 › 00 פראג 1 › 80 ) תלמידם של ר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן ושל ר ' יעקב וייל ( המהרי " ו ) , התיר לחולה שרופא פקד עליו לבצע אמבט רפואי במשך ימים אחדים לרחוץ את גופו במים חמים גם בשבוע שחל בו תשעה באב : " והרב אייזק בן הרב עברלין ברגנשבוררק ( = רגנשבורג , גרמניה ) חלש והרופא צוה לו לרחוץ בכל יום לרפואה והתרתי לו לרחוץ בשבוע שחל ט " ב בתוכו " . 168 על הזנת חולה באמצעות החדרת צינורית דרך הרקטום ראה שו " ת אחיעזר , ח " ג , סימן ...
To the book |
|
|