|
|
הפגועה במים צוננים שנטרפו לשם יצירת זרמים . בשבת הותרה רחיצה רגילה של הרגל , אך לא טריפתה במים , שכן פעולה זו נחשבה טיפולית רפואית מובהקת . רחיצת איבר שבור או נקוע במים הייתה מקובלת ברפואה העממית עד לדורות האחרונים . מעניין לציין , כי גם ברפואה המודרנית משלבים בטיפולים פיזיותרפיים של בעיות אורתופדיות מסוימות שימוש בזרמי מים ( ג ' אקוזי ) . מים היו חומר בסיסי בטיפול בחתכים ובפצעים פתוחים . בהקשר טיפולי זה היה למים תפקיד משולש : ניקוי האזור הפגוע מן הדם , הרגעת הכאב ולפי תפיסת הקדמונים – גם ריפוי . טיפול בפצעים באמצעות מים הוא חייתי אינסטינקטיבי , וגם בעלי חיים פצועים ניגשים למקור מים בעת פציעה . יש שנהגו לחבוש פצעים באמצעות תחבושות שהורטבו במים צוננים או במים חמים . בתוספתא ( שבת , מהד ' ליברמן יב , יד ) ובבבלי ( שם , קלד ע " ב ) הודגש כי יש להימנע מלהניח בשבת תחבושות רטובות על פצעים משום חשש לסחיטה . עם זאת , הותרה הרטבה עקיפה של התחבושת , היינו שפיכת מים על האיבר הפגוע תוך כדי ספיגתם בתחבושת . טיפולים באמצעות מים לתחלואים בגפיים התחתונות נזכרו במרוצת כל הדורות וגם בספרות הרבנית המאוחר...
To the book |
|
|