|
|
בספרות הרפואית מימי הביניים נזכרו אבנים שונות , פשוטות ויקרות , ששימשו למטרות רפואיות קונבנציונליות וסגוליות . אבנים טובות ( יהלומים , פנינים וכדומה ) שולבו בתליונים ובטבעות לצרכים מאגיים , ואף כתשו אותן לאבקה דקה במסגרת טיפולים פנימיים . הקדמונים החזיקו באמונה כי אבנים טובות ניחנו בסגולות מרפא . הם האמינו שמקורן של אלה בעולם אחר , על ארצי , והן ברוכות בכוחות שמקורם בגרמי השמים והמזלות . נצנוץ האבנים ואורן המבהיק גרמו לקדמונים להבין כי הן משתייכות לעולם אינרטי וגלומים בהן כוחות עילאיים , מכאן שהן עשויות להשפיע על גורל האדם ובריאותו . השימוש באבני חן למטרות רפואיות : רקע היסטורי במקרא ובספרות היהודית הבתר מקראית יוחסו לאבני החושן שבבגדי הכהן הגדול סגולות מאגיות , כגון גילוי נסתרות וייעוץ בתחומים שונים . על רקע זה , במהלך התקופות שלאחר מכן יוחסו סגולות מיוחדות לאבנים שזוהו כאבני החושן . בתלמודים מובאות מסורות התומכות בסגולותיהן של אבנים טובות . בתוספתא ( קידושין , מהד ' ליברמן ה , יז ) מסופר על אבן טובה שהייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו שכל הרואה אותה היה 1 כגון אבני רחיים ; אבן של היה...
To the book |
|
|