חומץ

אנגלית : ; Vinegar ארמית : חלא ; ערבית : ח ' ל ; יידיש : וויין עסיג ( חומץ בן יין ) חומץ בן יין וחומץ של שאר פרות מתקבלים בעקבות תסיסה של סוכר בתנאים אירוביים ( = בנוכחות חמצן ) . בתקופת המקרא טבלו הקוצרים את פיתם בחומץ , כדי לתת טעם בפת וכדי לקרר את הגוף בימי הקציר החמים . השקפה זו בוטאה בתלמוד בכמה אמרות : " חומץ יפה לשרב " ו " משיב את הנפש " ( = מרענן ) . לפי המשנה ( שבת יד , ד ) , מריחת תערובת של חומץ ויין שימשה לשיכוך כאבים באזור המותניים . שתיית חומץ שאינו מזוג במים או ללא תוספי מזון נחשבה למזיקה , במיוחד לשיניים . אך מצד שני , גרגור חומץ היה טיפול מקובל בכאבי שיניים , ככל הנראה , במקרים של עששת קשה או ריקבון של החניכיים . בתלמוד הוצע להשקות אדם שבלע עלוקה בחומץ , ככל הנראה , כדי להמיתה באמצעות נוזל חזק זה . חומץ שימש גם לעצירת שטפי דם . חומץ כחומר חיטוי ( פצעים , דלקות , שיניים רקובות , בזמן מגפות ) השימוש בחומץ לחיטוי פצעים , שטפי דם ואיברים דלוקים היה מקובל גם בימי הביניים . הרמב " ם המליץ על החומץ לחיטוי איברים שנפגעו על ידי בעלי חייים וזוחלים ארסיים , ולחיזוק " רפיון החניכיי...  To the book