|
|
אנגלית : ; Ginger ערבית : זנג 'ביל חלק בשימוש רפואי : קנה שורש הזנגביל הוא קנה שורש ארומטי של עשב רב שנתי הגדל באזורים טרופיים , שסגולותיו הרפואיות נובעות מתכולת השמנים האתריים שבו . הזנגביל הובא לאירופה על ידי היוונים והרומאים כבר בתקופה הקלאסית והוא נזכר בכתבי דיוסקורידס במאה הראשונה לספה " נ כתרופה להפרעות בקיבה וכצמח נוגד רעלים . לפי התלמוד הבבלי היה הזנגביל תבלין שכססו אותו לשם שיפור ריח הפה . 357 כנסת גדולה , אורח חיים , סימן שכז . 358 מגן אברהם , אורח חיים , סימן רב , ס " ק ח . 359 שו " ת בית יהודה , סימן כ . 360 שו " ת נחפה בכסף , ח " ב , סימן ג . 361 על אופיו הבוטאני של הזנגביל ואזורי גידולו בעולם ראה זהרי , עולם , עמ ' . ›› 1 362 דיוסקורידס , . 190 , II על שימושיו הרפואיים של הזנגביל בתרבויות העתיקות ראה שוליק ; מקנה , עמ ' . › 12 ›– 11 363 בבלי , שבת סה ע " א . בימי הביניים הזכיר הרמב " ם את הזנגביל כרכיב ב " אטריפעל הגדול " – תרופה לחיזוק הלב , הגוף והחושים וכרכיב בתריאק המועיל נגד הכשות של בעלי חייים ארסיים . רבי נתן בן יואל פלקירה המליץ על הזנגביל כתרופה לכהות ראייה , לעי...
To the book |
|
|