מַן (טל־דבש)

אנגלית : ; manna ערבית : תרנג ' בין , מננא , מן , מן סמא מוצרים רפואיים : הפרשה מתוקה מן הן טיפות מתוקות המופרשות מכנימות החיות על גבי צמחים ( אשל , הגה מצוי ) באזורים מדבריים בארץ ישראל , סוריה , עירק ואיראן . לפי הסיפור המקראי היה המן מאכלם של בני ישראל בעת נדודיהם במדבר . עד היום הוא משמש כמזון וכחומר מרפא לשבטי בדואים בנגב ובסיני . המן כסממן מרפא שילובו של המן בתרופות נזכר בפירוש התורה של רבי אברהם אבן עזרא ( טודילה , 1089– . ( 1164 בפירושו הוא יוצא נגד חוי הבלכי הקראי , שטען כי המן הוא תופעה מדברית טבעית : " ירקב שם חוי , שאמר , כי המן הוא הנקרא בלשון פרסי תרנגבי " ן , ובלשון ערבי מ " ן ובלשון לע " ז מנ " א , כי קושיות רבות עמדו עליו [ ... ] ועוד , כי איננו משביע שיולד דם טוב , רק הוא נכנס ברפואות " . לטענת האבן עזרא , המן ירד לבני ישראל באופן נסי , בעוד שהמן המדברי הוא חומר מרפא ולא מוצר מזון שאפשר להיזון ממנו באופן סדיר . טל שמים טבעי איננו משביע וגם אינו יוצר דם מספיק טוב שיאפשר לקיים אורח חיים תקין . הרמב " ם מדווח כי מן ( מננא ) שימש כמשלשל קל . לטיפול בדם מחזור שנעצר ממליץ ר...  To the book