סוגיות הלכה בעלות זיקה לחומרי מרפא בספרות חז"ל ובספרות הרבנית

כפי שציינו לעיל , חומרי מרפא נזכרו בספרות חז " ל ובספרות הרבנית באופן אקראי , במהלך סוגיה תלמודית או בהקשר לדיון הלכתי , ולעתים גם במסגרת רעיונית סמלית בספרות המדרש . סממנים רפואיים עשויים להופיע באופן בלתי תלוי בכל מיני הקשרים , אך ישנם תחומי הלכה מסוימים שבהם הם נזכרים באופן ריכוזי יותר , בעיקר במקרים שהשימוש בהם עורר בעיות וספקות הלכתיים . להלן נציע את הענפים ההלכתיים הבולטים המזכירים תרופות . כשרות – יסודם של חוקי הכשרות במקרא . חוקים אלה כוללים שורה של הגבלות וסנקציות מתחום המזון והתזונה , כגון : איסור בישול של בשר בחלב יחדו ( שמות כג , יט ); איסור אכילת חלב ( ויקרא ג , יז ); איסור אכילת דם ( שם , ז , כו ); סנקציות על אכילת בעלי חיים מסוימים ( דברים יד , ד – כא ) ועוד . בתקופת חז " ל , הורחבו והתגבשו חוקי הכשרות ( כגון איסור בשר בחלב , איסור לשתות סתם יינם ) , ומימי הביניים ואילך התפתחה 92 ראה עמר , גידולי , עמ ' . 231 93 הצורך והמתודיקה של זיהוי מונחים ריאליים שבספרות חז " ל נבחנו בספרות המחקרית מזוויות ודיסציפלינות שונות . כך , למשל , בתחום הארכיאולוגיה ראה שפרבר , תרבות חומרית...  To the book