'חכמות' בהלכות יסודי התורה

לענייננו המשמעות העיקרית של דיון זה היא שהחכמות , שעמודן הוא ' יסוד היסודות ' , פתוחות לכלל האנושות . הרמב " ם מבטא עמדה זו בהלכות יסודי התורה ד , יג , ושם הוא מסכם את הנושאים הנדונים בארבעת הפרקים הראשונים : ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו – הם שחכמים הראשונים קוראין אותו ' פרדס ' , כמו שאמרו : ארבעה נכנסו לפרדס . ואף על פי שגדולי ישראל היו , וחכמים גדולים היו , לא כולם היה בהן כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בורין . ואני אומר שאין ראוי להטיל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר . ולחם ובשר זה – הוא לידע באור האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצוות . ואף על פי שדברים אלו ' דבר קטן ' קראו אותן חכמים , שהרי אמרו חכמים : דבר גדול – מעשה מרכבה ; ודבר קטן – הויות דאביי ורבא , אף על פי כן ראויין הן להקדימן , שהן מישבין דעתו של אדם תחלה . ועוד , שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא , ואפשר שידעם הכול : גדול וקטן , איש ואישה , בעל לב רחב ובעל לב קצר . ומה הם ' עניני ארבעה פרקים אלו ' ? בסוף פרק ב , הלכה יא , הרמב " ם כותב : ' דברים אלו שאמרנו בעניין זה...  To the book