הרמב " ם למד מ ' רבו ' אריסטו שהאדם מוגדר ' בעל חיים מדבר ' ( = שכלי ) . זאת אומרת : מבחינת הסוג ( genus ) שלהם , בני האדם נחשבים לבעלי חיים ; ומה שמבחין את המין ( species ) שלנו מכל המינים האחרים של בעלי החיים ( ' המבדיל ' ) הוא יכולתנו השכלית . הרמב " ם כותב בחיבורו הראשון ' מלות ההגיון ' : ' וייקרא ה " דיבור " – הבדל לאדם , כי הוא יבדיל מין האדם ויכירהו מזולתו , וזה ה " דיבור " , רוצה לומר , הכוח אשר בו יצוייר המושכלות ; הוא המעמיד לאמיתת האדם ' . הרמב " ם מגדיר כאן את המונח ' דיבור ' ומסביר שהדיבור הוא המבחין , ' המבדיל ' ( , ( specific difference בין האדם ובין בעלי החיים האחרים . ומה הוא ה ' דיבור ' הזה ? מסתבר שהוא הכוח האנושי שבאמצעותו האדם משכיל – תופס בשכלו – את המושגים ( ' מושכלות ' ) . העניין מתבהר בקטעים מתוך ' פירוש המלות הזרות ' שצירף ר ' שמואל אבן תיבון לתרגומו למורה נבוכים . בדיון על המונח ' גדר ' הוא כותב : האחת והיא מלת ' גדר ' , מצאתיה למעתיקים אשר לפני ולמחברים האחרונים , העתיקו אליה המילה הנזכרה , הושמה שם למאמר מורה על הדבר הוראה גמורה 39 ראו : קלנר , תורת העיקרים...
To the book