'אמונה' בפילוסופיה היהודית בימי הביניים

פילוסופים יהודים בימי הביניים , החל ברב סעדיה גאון , דרך רבנו בחיי וכלה ברמב "ם ( ואחריו רלב " ג [ , [ 1344 - 1288 ר ' יוסף אלבו [ 1444 - 1380 ] ור ' יצחק אברבנאל [ 1437- , [( 1508 מסכימים במרומז ובלי להתכוון לכך עם טענת פאולוס , שיש להבין ' אמונה' במשמעות של הסכמה לאמתותן של טענות מסוימות , ולא במשמעות של אמון , נאמנות , או מחויבות . למעשה , אין המקור לגישה זו בנצרות אלא בהגותו של אריסטו , שהרי בעקבות אריסטו חיפשו הוגים אלו ( לעומת פאולוס ) דעות המבוססות על טיעונים לוגיים . רב סעדיה גאון ( 942 - 882 ) היה היהודי הרבני הראשון ( המוכר לנו ) שהציע תאולוגיה שיטתית . מעובדה זו בלבד ניתן ללמוד רבות על תפיסתו את טיבה של היהדות כדת הכוללת סדרה של טענות על אודות טבעו של האל ויחסו לעולם , הניתנות לניסוח שיטתי . הגותו של רס " ג מציינת תפנית בתולדות היהדות . עצם כתיבתו של ' ספר האמונות והדעות ' מלמדת שהוא הבין את האמונה היהודית ' אמונה ש - ' ולא ' אמונה ב - ' . אלכסנדר אלטמן משכנע בטיעונו , כי לוז הספר הוא המרת ' אמונות ' היהדות ( אמונות המקובלות מכוח הסמכות הדתית ) ב ' דעות ' ( אמונות המוחזקות מ...  To the book