האחד והאחר

גם בשמות שני החכמים יש כדי לזרות אור על המחלוקת ביניהם . המטען הסמלי של השם ישמעאל גלוי לעין . הוא מורה על מי שלא זכה להיות הבן הנבחר , אהובו היחיד של האב ( ׳את יחידך אשר אהבת׳ ) . האם , בהתאם לכך , עיקר פנייתו של ר׳ ישמעאל הוא אל האחר – הנדחה , המעונה – כשר׳ עקיבא לעומתו פונה אל בחירו של האל ? כלומר , האם ר׳ ישמעאל מייצג את הפתיחות לאחר , שמשמעה הכללה או ריבוי ( , ( inclusion בעוד שר׳ עקיבא מבקש להתמקד ביחיד , בייעודו הבלעדי שהאחר אינו שותף לו ( (? exclusion אמירה מפורשת ברוח זו נמצאת בהתייחסותם לקרבן פסח : 181 פסחים כב ע״ב . 182 לסיפור של ישמעאל כנרטיב החותר תחת ההתמקדות הבלעדית בישראל כעם נבחר ראה רומר , טיפולוגיה , עמ׳ . 69 – 63 183 כפי שמראה ט׳ אילן ( שלומציון המלכה , פרק ה ) , הבחנה זו נוגעת גם לתחום המגדר . אם אסכולת ר׳ ישמעאל נוטה להכליל את האישה , נטייתם של ר׳ עקיבא ובית מדרשו להוציא אותה מן הכלל ׳ולקח הוא ושכנו׳ ( שמות יב , ד ) , ר׳ עקיבא אומר : מנין אתה אומר שאם רוצה אדם לעשות פסחו יחידי שהוא רשאי , שנא׳ ׳ולקח הוא ושכנו׳ . ר׳ ישמעאל אומר : מנין אתה אומר שאם ירצה אדם למנות אח...  To the book