בן עזאי והעזות עד מוות

מפתח להבנת הפן הקנאי שבר׳ עקיבא נמצא כאמור באירוע שבו נספים כל תלמידיו הראשונים . נושא הקנאות מתפענח דרכו בעזרת שתי הקבלות עיקריות : . 1 למניין התלמידים המצטרפים אליו מקביל מניין השנים שבהן הוא נעדר מביתו ( עשרים וארבעה אלף כנגד עשרים וארבע שנים ) . לאור הקבלה זו , דומה כי התמסרותו ללימוד בלי שיכבד את אשתו בנוכחותו מורה על תפיסה פגומה של הזוגיות שעליה הוא נאלץ לשלם במות תלמידיו . . 2 ההקבלה השנייה היא בין אותו אירוע לבין ׳הסצנה המכוננת׳ של הקנאות , המגפה בשיטים שכל המתים בה ( גם הם עשרים וארבעה אלף במספר ) הם לפי המדרש משבט שמעון . בהנחה שתלמידי ר׳ עקיבא נספים במרד בר כוכבא , ההקבלה מתרחבת לדמות המנהיג הנהרג , זמרי נשיא בית אב לשמעוני ( במדבר כה , יד ) , ושמעון בר כוכבא הזוכה אף הוא בתואר נשיא . כשהצגנו הקבלה זו בפרק השישי עמדנו על מה שנראה כזיקה מיוחדת בין ר׳ עקיבא לשם שמעון . העלינו את הסברה שבקרבת החכם , וכמו ביחס מימטי אליו , קמים שורה של שמעונים שעזותם – הד לעזותו של שמעון המקראי ( ׳ארור אפם כי עז׳ ) – דוחפת אותם אל סופם הטרגי : בר כוכבא , בן עזאי ובן זומא , ובמידת מה גם רשב״י , ה...  To the book