|
|
במוקד מחלוקת בית הלל ובית שמאי איתרנו את הסצנה המרתקת של הריקוד לפני הכלה . בניגוד לדבקות השמאית בנורמה , החכם ההללי מוכן לסטייה – לשטות או להשתטות – שבלב מעשה החסד . כמו כן ראינו שלסצנה זו תקדים במקרא , שעה שדוד מלווה בריקודו הפרוע את העלאת ארון הברית לירושלים . כשם שדוד מפזז לפני הארון בלי בושה , כך עושה החכם המרקד לפני הכלה , וכשם שמיכל בת שאול מוכיחה את דוד על התנהגותו המבזה , כך תמהים קרובי החכם על היענותו לריקוד המבזה לפני הכלה . יתרה מזו , דומה כי מהלכו האנטי נורמטיבי של דוד אינו זר לדחיית בית שאול לטובתו . למיכל הנוזפת בו הוא משיב בהקישו בין נכונותו להתבזות ובחירתו על ידי האל , ולכך רומז גם הכתוב המציין כי מאז נבצר ממיכל ללדת : ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים . ויאמר דוד אל מיכל לפני ה׳ אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם ה׳ על ישראל ושחקתי לפני ה׳ . ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה . ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה ( שמואל ב ו , כ – כג ) . מכאן הנחת היסוד שאבקש לבסס לאורך כל ה...
To the book |
|
|