ר׳ עקיבא ׳המעכב׳

לפי סברה שכבר העלינו , רשב״י נמנה עם השמעונים ׳העזים׳ מחוגו של ר׳ עקיבא , כשרק שובו לעולם מציל אותו מגורלם הטרגי . בעוד אלה , בדומה לר׳ עקיבא עצמו , הולכים אל מותם , מתבטלת גזרת המוות המרחפת עליו , ובמהלך סמלי של שחרור הוא נמלט מן הדין אל החסד . הייתכן שהמפתח לאותו מהלך הוא מעין שחרור מדמות אב נערצת ומדרישתה להתמסר לאידאל ׳עד מוות׳ ? גם אם השערה זו מעורפלת למדי ונועדה להישאר בגדר ספקולציה בלבד , ניתן להביא לה כמה סימוכים : . 1 הזמן שבו רשב״י שוהה בבית מדרשו של ר׳ עקיבא תואם את זמן שהותו במערה המוקדש אף הוא כולו ללימוד . הוא לומד אצל ר׳ עקיבא שלוש עשרה שנה , וכזה גם מניין השנים שהוא מבלה במערה . אמנם , הבבלי שמביא את סיפור השנה הנוספת מדבר תחילה על שתים עשרה שנה , אך גם מאחורי אותו מניין מסתמנת הקבלה עם זמן לימודיו של רשב״י אצל ר׳ עקיבא . נאמר שהוא ור׳ חנינא בן חכינאי שוהים אצל רבם באותו פרק זמן , ולגבי ר׳ חנינא – כמו לגבי ר׳ עקיבא עצמו – מוזכרת בבבלי תקופת לימוד של שתים עשרה שנה . . 2 הקריאה ׳דימוס׳ באה כזכור על רקע תמונת הצייד הפורש מצודות לתפוס ציפורים . מהזדהותו של רשב״י עם הציפור ה...  To the book