הטיהור כזיכוי

איך מתיישבת מלאכת הטיהור הזיכוי שרשב״י נוטל על עצמו עם תיקון הקנאי שבתוכו ? ראשית , ברור שמיקום הסיפור בטבריה – עירו של טיבריוס המאוכלסת בעיקר על ידי זרים – אינו מקרי אלא מורה על הרצון להשלים עם סמל מובהק של רומי . כמו כן אינו מקרי השימוש בשפה של האחר : דימוס , דימוסין , תורמוסין . דרכו נרמז שאין יציאה לחופשי אלא בזכות האחר , בזכות הנכונות לזכותו או לדון אותו לכף זכות . לקנאי המזהה את האחר עם הטמא , אין תקנה אלא בתקנו את מבטו עליו , בהסכימו כי האחר יטוהר יזוכה מחשד הטומאה הדבק בו מעצם היותו אחר . זו כנראה הסיבה שבנוסח הבבלי , רשב״י מסתייע לצורך תיקונו במי ששמו מבטא כולו את הזיכוי , ר׳ יוחנן בן זכאי . על סמך מעשה המיוחס לו הוא מאתר , במקום של ספק טומאה , אזור המוחזק כטהור , וממנו הוא מתחיל בתהליך הטיהור . אם רשב״י נזקק לתקדים של ריב״ז , ראינו שהוא מאמץ בראש ובראשונה את הדגם של יעקב כ׳מתקן שווקים׳ . ברוב הגרסאות המרחב המיועד לתיקון מוגדר כשוק , ובכך מתחוור שוב ההיגיון העמוק של הסיפור . השוק שרשב״י מוקיע תחילה כהתגלמות 139 ב״ר לה , ב ; כתובות עז ע״ב ; ירושלמי ברכות ט , ב , יג / ד . 140 סו...  To the book