פרק שישי ר' שמעון בר יוחאי, תיקונו של קנאי

׳האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה ( בתרגום יונתן ׳ויעבדון בה פרקמטיא׳ ) [ ... ] את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׳ ( בראשית לד , כא ) . כלומר , אם בפיהם של שמעון ולוי ההצעה לדו קיום עם הזר אינה אלא תרמית , הרי שלפי החכמים הצעה זו כאילו ממומשת על ידי יעקב , החותר מתוך פרגמטיות לחיי שלום עם הסביבה . מעתה יובן פשר המפנה הדרמטי הנתלה ברשב״י . בחזרתו לעולם הוא אינו עוד שמעון הנלחם בזר , הוא יעקב שכמו לתקן את מעשי בנו הקנאי ( ׳כל מקום שהיה ר׳ אלעזר מכה , היה ר׳ שמעון מרפא׳ ) , מבקש לקיים עם שכניו יחסי פתיחות וקרבה . ההקבלה עם הגיבור המקראי אף מתחזקת לאור האירוע המוזכר לפני בואו של יעקב לשכם . כשם שיעקב יוצא בשלום מן המפגש עם עשו רומי ( ׳ויבא יעקב שלם׳ ) , כך נחלץ רשב״י בשלום מעימותו עם שלטונות רומי . יתרה מזו , הזהירות שבה יעקב נוהג עם עשו היא המאפיינת לפי המדרש גם את יחסו לאנשי שכם . כשם שהוא מרצה את עשו בדורונות , כך הוא עושה עם תושבי המקום : ׳״ויחן את פני העיר״ , חנן את הפנים שבעיר , התחיל משלח להם דורונות׳ . הגישה הפרגמטית שאליה מצטרף רשב״י אינה אפוא אלא הקו הפייסני...  To the book