חנוך וגינוי הארציות

מה מקור הדימוי החז״לי של המלאכים כקבוצה הנצמדת בקנאות לאמת מגבוה ? הייתכן שמאחוריו עומד ׳האידאליזם׳ הנוקשה של כת מדבר יהודה ? בקשת חברי הכת להתנזר מטומאת החיים הארציים , דאגתם לטוהר המחנה בטענה כי מלאכי קודש נוכחים בקרבם , דבקותם בתורה אלוהית שאין ילוד אישה רשאי לדרוש על פי דרכו ( כמנהג הפרושים : ( כל אלה מעידים על קרבתם למלאכים , כפי שמציירים אותם חז״ל . כך עולה גם מן הזיקה המיוחדת של הכת לנרטיב של חנוך . ההתמקדות באדם הנמלט אל השמים , ברור שיש בה משום דחיית העולם הזה לטובת העליונים . כמו כן ברורה דחייה זו בהוקעת המלאכים החוטאים עם בנות האדם . עיקר החטא בנפילה לתוך הארציות , ואילו תיקונו בעלייה מחדש אל הטוהר השמימי . אל תיקון כזה חותרת כל הגותה של הכת המתבדלת . לשיטתה , הקיום האנושי חסר ערך מול הטרנסצנדנטי . מכאן , כמו במשנתו התאולוגית של פאולוס , הדרישה כי האל יצדיק את האדם על ידי סילוק החטא הדבק בו מעצם היותו בן אנוש : ׳ובצדקתו יטהרני מנידת אנוש וחטאת בני אדם׳ . אלא שאותו צעד הולם בדיוק את אגדת חנוך . אחרי עלייתו למרום , חנוך שוהה 167 ב״ר יט , ז ומקבילות . 168 איכ״ר פתח׳ כד . 169 רא...  To the book