השתקת העליונים

עדות רבת משקל לחיבה שהאל רוכש לאדם היא העדפתו את שירתם של ישראל על פני שירת המלאכים . העדפה זו באה לידי ביטוי בשתי אמירות עיקריות : ׳חביבין ישראל לפני הקב״ה יותר ממלאכי השרת׳ ; ׳אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה׳ . לאור יחסו המועדף של הלל לעולם של מטה , אין פלא שהאמירה הראשונה נקשרת אליו . באמירה כזו הוא מגיב לריקוד שהתקיים במקדש בשמחת בית השואבה . בשעה שהתנהגות הרוקדים לא הייתה ראויה הוא התייחס אליהם בביטול : ׳ולקילוסן הוא צריך ? והכתיב [ על המלאכים המשרתים לפני האל ] ״אלף אלפין ישמשונה״ ( דניאל ז , י ) ׳ . לעומת זאת , כשנהגו כשורה הוא היה משבח את עבודתם בקודש העולה אפילו על עבודת המלאכים : ׳אף על פי שיש לפניו כמה קילוסין , חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל׳ . בדרך דומה גורס המדרש שמעשה האדם חביב יותר מכל המפעל הקוסמי . לתמיהה המופנית כלפי האל : ׳אתה מאיר לכל העולם ואתה מצווה להעלות נר תמיד ?! ׳ , הוא משיב : ׳חביב עלי נרות שאהרן מדליק מן המאורות שקבעתי בשמים׳ . על מגמה אנטי קוסמולוגית זו מצביע המוטיב הנועז של השתקת השמים לטובת שירת האדם . כל עוד ישראל מקלסים את האל...  To the book