|
|
כבר עמדנו על הגיבוי שספרות קומראן מחפשת לתפיסתה הרדיקלית על ידי מסע גיבוריה לשמים . בעליית חנוך למרום מתקבל כעין אישור להוקעת החיים הארציים , בדמות המלאכים החוטאים עם בנות האדם . הוא הדין עם החוויה המיסטית המתוארת בצוואת לוי . להתגלות המלאך ללוי יש בעיקר מטרה אחת , מתן אישור לנקמתו הפרובלמטית בתושבי שכם . שאלה זו מעסיקה גם את ספר היובלים , והוא מציע לה פתרון דומה . בעוד שהמקרא מסתייג דרך נזיפתו של יעקב מפעולת שני האחים , ספר היובלים מצדיק אותה , בטענה שמקורה בגזרה הרשומה בשמים כעדות כתובה . תבנית מעין זו מסתתרת כזכור מאחורי סיפור עשרת הרוגי מלכות . לאור חשד הקנאות הדבק בו – הן בשל המעשה המרטירי עצמו והן בשל התוצאה הנצפית ממנו , הנקמה ברומי – יש להשיג עבורו אסמכתה מגבוה . כך נועדה עלייתו של ר׳ ישמעאל למרום , בין השאר , להעניק לגיטימציה לנרטיב הבעייתי . האישור של מטטרון כי אכן מדובר בגזרה משמים די בו כדי שהחכם לא ינסה לפעול לביטולה : אמר לו : גזירה גזרה עלינו מלכות , להרוג עשרה מחכמי ישראל ועליתי לידע אם גזירה זו מן השמים היא אם לא . אם מן השמים היא נקבלה עלינו ואם לאו [ ... ] יכולים אנו...
To the book |
|
|