הפיכת חנוך ליצור שמימי היא בלי ספק הרקע להחרמתו על ידי חז״ל . מסופר על ר׳ אבהו , הרגיל להתפלמס עם המינים ( כינוי רווח לנוצרים ) , שהיה דוחה את טענתם כאילו חנוך לא מת . אך בעיקר מופנים חצי החכמים נגד האדרת דמותו בכתבי כת המדבר . ככל שאלה מפליגים בתיאור ייעודו העל אנושי , כך מנסים חז״ל לפגוע בדימויו האידאלי . סימן למעמדו הרם בעיני הכת הם הלוחות שהוא מחזיק ברשותו ושעליהם רשום גורל כל בני האדם . מנגד , חז״ל שוללים ממנו אפילו את הרישום כצדיק . ליד הוויכוח בין ר׳ אבהו והמינים מובאת הדעה שחנוך נכתב ברשימת הרשעים . כמו כן מובאת הדעה שלא צדיקותו אלא אופיו המתנדנד , ׳פעמים צדיק פעמים רשע׳ , מסביר את הסתלקותו מן העולם בטרם עת . החכם המביע דעה זו – ר׳ איבו – מוסיף שדינו נחרץ בידי האל כדין שאר בני האדם : ׳בראש השנה דנו , בשעה שהוא דן כל באי 71 עיין ערך ׳שהיד׳ באנציקלופדיה של האסלאם ( ליידן , . ( 1997 72 ספר חנוך העברי מח . C 73 דרך ארץ זוטא א . על חנוך וגן עדן ראה לעיל פרק ראשון . 74 ב״ר כה , א . עולם׳ . כלומר , חנוך המוצג על ידי הכת כמי שגוזר את דין כולם או כמי שדין כולם ערוך לפניו , הוא עצמו אינו...
To the book