|
|
האם העולם של מטה ראוי , בנסיבות מיוחדות , שיחללו עליו את החוק השמימי ? דומה שבשאלה זו מתמקד עיקר הוויכוח בין חז״ל ויריביהם . בעוד שחז״ל משיבים בחיוב ( כנאמר לגבי הלל : ׳ראוי זה לחלל עליו את השבת׳ ) , לא כן הבייתוסים , כפי שמשתמע לדוגמה מן העימות ביניהם בעניין חיבוט הערבה : לולב דוחה את השבת בתחילתו וערבה בסופו . מעשה וכבשו עליה בייתוסין אבנים גדולים מערב שבת [ להחביא את הערבות ] , הכירו בהם עמי הארץ ובאו וגררום והוציאום מתחת אבנים בשבת , לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה שבת . אם החכמים מאמצים כאן את הכלל ׳מועד דוחה את השבת׳ , אין הוא מתקבל על דעתם בכל מקום . כך נאמר לגבי השופר כי ׳אין מפקחים עליו את הגל׳ , דהיינו אין מפנים ערמת אבנים כדי להוציאו מתחתיה . חשוב עם זאת לזכור שפיקוח הגל משמש אצל חז״ל כמושג מפתח הבא להמחיש את העיקרון של פיקוח נפש : ׳מי שנפלה עליו מפולת [ ... ] מפקחין עליו את הגל׳ . כלומר , מעבר למורכבות הדיון ההלכתי , דומה כי המאבק בין חז״ל ויריביהם ניטש סביב שאלת ערך האדם מול החוקיות של מעלה . שלא כיריביהם , החכמים מסרבים לקבל את התורה כגזרה משמים . חיונית עבורם הי...
To the book |
|
|