|
|
כיצד התפתחה , עוד לפני עליית הנצרות , תודעת האשמה כלפי הקרבן היוספי ? מסמך המלמד על התפתחות זו הנו החיבור האפוקריפי צוואות השבטים . אמנם , לא כל הספר תלוי ביוסף ונשמעת בו גם קריאה תכופה לבני השבטים לשמור אמונים ללוי וליהודה , נציגי מוסדות הכהונה והמלוכה . אלא שלצד קריאה זו , עיקר הספר בנוי כפסיכודרמה סביב דמותו האידאלית של יוסף ווידויי האחים החושפים בזה אחר זה את רגשותיהם כלפיו : קנאה ושנאה אך גם אהבה , הערצה , בקשה לפיוס ... אין ספק שהתמקדות זו ביוסף – עם הבעת הצער הרטרוספקטיבית על מעשה ההתעללות בו – מבשרת את הדרמה סביב צליבתו של ישו . הרצף בין שני הנרטיבים אף מודגש על ידי ׳השיפוצים׳ שהכניסו בספר עורכים נוצריים . לגבי פרטים מסוימים קשה לדעת אם מקורם במסורת יהודית או יהודית נוצרית , כגון שהותו של יוסף בבור שלושה ימים כמו יונה בדג וישו בקבר , או מכירתו בשלושים שקלי כסף כמו ישו אצל מתי , ולא בעשרים כמו במקרא . פרטים כאלה , וכל שכן ניסוחים בעלי גוון נוצרי מובהק , ממחישים את הקרבה בין הדמויות של יוסף וישו . כך למשל דברי יוסף : אל תשלחו בי ידיכם לשפוך דם נקי , כי לא חטאתי לכם או דברי בנימין...
To the book |
|
|