פתיחות וחידוש

בין הלל ורעיון הפתיחות מקשר כזכור האירוע הנודע בכינוי ׳בו ביום׳ שבו המחנה ההללי גובר ביבנה על הקו השמאי שמרני של הנשיא דאז , ר׳ גמליאל . ואולם , לצדו קיים עוד אירוע גורלי הזוכה לכינוי ׳בו ביום׳ , שמופיע כהיפוכו הגמור . אם האירוע ביבנה מסמל הכרעה בעד הפתיחות ההללית , האירוע האחר , המתרחש עוד לפני החורבן , מאותת לכיוון שונה בתכלית . זהו האירוע האלים שבמהלכו השמאיים , בעלי הגישה המיליטנטית נגד רומי , כופים את עמדתם הבדלנית על יריביהם באמצעות י״ח גזרות שפירושן המעשי הוא ניתוק מן הסביבה הזרה . הניגוד בין שני האירועים מתחדד לאור הסצנה המכוננת של הקנאות בשיטים . בין הגזרות שנועדו להקשות על המגע עם הזרים נמנים האיסורים ׳על יינן׳ ו׳על בנותיהן׳ . אך לפי המדרש , מה שמכשיל את העם בשיטים אינו אלא ׳יינן ובנותיהן׳ : היין שבנות מואב משקות את בני ישראל על מנת להסיתם לעברה . כלומר , לפינחס ולשמאיים מטרה אחת שהיא גם כל התורה הקנאית על רגל אחת : למנוע את המגע המטמא עם הזר . ואולם אותו מגע מורה מזווית אחרת דווקא על האופציה המשיחית . אם אין משיחיות ללא הסטייה דרך מואב , ניתן לראות במהפך ההללי ביבנה ( בין הש...  To the book