קנאות ומחלוקת הבתים

האם ניתן להסתפק בקביעה זו ? התהייה עולה לנוכח המעמד האמביוולנטי שפינחס זוכה לו בספרות חז״ל . לצד הביקורת המופנית כלפיו קיימת גם מגמה פרשנית הנוטה לשבח את יזמתו , כך שהטיפול החז״לי בדמותו , יותר משהוא מעיד על קו אנטי 28 ספר היובלים , ל , ה . 29 התלמוד מסכם מגבלות אלה בשלוש הערות המדגישות את חריגותו של האקט הקנאי : ׳הבא לימלך [ האם לנהוג כפינחס בהזדמנות דומה ] אין מורין לו , ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס [ לאחר מעשה ] נהרג עליו [ שכן לקנאי מותר לפעול רק בשעת מעשה ] , נהפך זמרי [ מתוך התגוננות ] והרגו לפנחס , אין נהרג עליו שהרי [ פינחס ] רודף הוא׳ [ להרגו , ומותר לאדם להתגונן כשאינו חייב מיתה על פי דין ] ( סנהדרין פב ע״א ) . 30 ירושלמי סנהדרין ט , ז , כז / ב . 31 בבא מציעא נט ע״ב ; ירושלמי מועד קטן ג , א , פא / ג – ד . 32 לזיהויו השמאי של ר׳ אליעזר ראה גילת , רבי אליעזר , עמ׳ 309 ואילך ; בן שלום , בית שמאי , עמ׳ 93 הע׳ . 107 קנאי עקבי הוא מחזיר אותנו למורכבות האמירה ׳אלו ואלו׳ . התהייה אף מתחזקת על רקע אמירה זו עצמה . האין בה רמז לכך שהמחנה השמאי אינו מובס לתמיד אלא מאיים בכל עת ע...  To the book