ההתיישבות היהודית בקפריסין הייתה תופעה חריגה כמובן בנוף הקפריסאי , ועוררה מפעם לפעם סימני שאלה והתנגדות בקרב תושבים מקומיים , ובשלבים מסוימים גם בקרב השלטון הבריטי , ואפילו בקרב היהודים עצמם בממסד הציוני או בחוגי ההתיישבות בארץ – ישראל . למרות היקפה המזערי יחסית , היא זכתה בתשומת – לב ציבורית בקפריסין ובעולם הציוני בכמה נקודות זמן , ובשלב מסוים אף הובילה להתנגדות קולנית בתקשורת וביזמוֹת חקיקה מקומיות . כזכור , אחת מהנחות – היסוד של מצדדי ההתיישבות בקפריסין , בכל שלביה , הייתה שהאוכלוסייה המקומית הוותיקה – זו הנוצרית – היוונית , שהייתה תמיד רוב בקרב תושבי האי , וזו המוסלמית – הטורקית – דלילה למדי יחסית לגודל האי ולמשאביו , ועל – כן לא תראה ביהודים המתיישבים באי משום איום או תחרות על משאביו . הנחת – יסוד נוספת הייתה שהתיישבות יהודית באי היא אינטרס בריטי מובהק , כל עוד בריטניה שולטת בקפריסין , משום שהיהודים יהיו יסוד נאמן לשלטון שבחסותו הם זוכים בחיים חדשים , ואף יאזנו במידה ידועה את שאיפות הרוב היווני ל " אנוסיס " עם יוון , כמו כל יסוד חדש המהגר לאי , כגון ארמנים , מארונים , מלטזים , סוד...
To the book