כדרכם של פקידי יק " א , רוזנהק אינו מסתפק בהערכת הביצועים החקלאיים של המושבה בכללותה , אלא מתייחס לאיכריה איש – איש בנפרד . ביחסו ניכרת אותה שניוּת המאפיינת את גישת פקידיה הבכירים של החברה לאיכרים במושבותיה גם בארץ –ישראל ובארגנטינה . יש בה תמיד חשדנות בסיסית כלפי חלקם , כאילו הם מנסים לנצל את החוזים הנדיבים ואת הציוד הבסיסי המוענק , ולהסתלק – אולי בעת צרה ומשבר – תוך השארת החובות והבעיות לחברה . מאידך גיסא , רוזנהק יודע גם לטפח ולהעצים את מה שהוא מגדיר " איכרים טובים " . הוא מתעקש על שמירת הכללים בכל הנוגע בהוצאות הכספיות , אך מוצא דרך להעביר את הסכומים הנחוצים לכל איכר בתואנה אחרת כלשהי , התואמת לכאורה את המדיניות . למשל , כאשר בנה האיכר ברדיצ ' בסקי דיר כבשים ב –54 ליש " ט ללא היתר מן הפקידות , החליט רוזנהק לא להחזיר לו את השקעתו , משום שבאופן עקרוני אין יק " א מחזירה סכומי כסף שהוציאו האיכרים על דעת עצמם . אולם בה –בעת הוא אישר לו סכום של 53 ליש " ט להרחבת בית המגורים , שבו דרו 8 נפשות בשני חדרים . לאברהם כץ הוא אישר בניית יקב לא על – פי העיקרון המחייב אישור מראש , משום שרצה לעודד ...
To the book