הקדמה

בשנת 2003 החלה לשדר בישראל תחנת רדיו בשפה הערבית , רדיו א – שמס שמה ( בערבית : إذاعة الشمس) , או בקיצור א – שמס . תחנה זו היא תחנת רדיו אזורית , אחת מ – 16 המשדרות בכל רחבי הארץ , ונכון לכתיבת שורות אלו התחנה האזורית היחידה המשדרת בערבית ומיועדת לציבור הערבי בישראל . בניגוד לקול ישראל בערבית התחנה אינה ציבורית ואינה שייכת למדינה , והיא בבעלות פרטית מלאה ופועלת מכוח זיכיון ובפיקוח של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו . מחקר זה עוסק בתחנת א – שמס וביחסי הגומלין בינה לבין הרשות הרגולטורית . מדובר בניסיון ראשון לבחון את התחנה , למפות את כר פעולתה , ללמוד את תהליך התפתחותה , לנתח את תכניותיה ולאפיין בשיטות כמותניות ואיכותניות את שידוריה . המניע לעריכת המחקר היה התמונה הדיכוטומית המצטיירת בשיח הציבורי הישראלי בכל הנוגע לתחנת א – שמס . בצד היהודי נשמעת לרוב הטענה שמדובר בתחנה ערבית לאומית , כמעט לאומנית , שנאמנותה למדינה מוטלת בספק והיא משמשת בסיס לאידאולוגיה חתרנית . לעומת זאת , בצד הערבי נשמעת הטענה שמדובר בתחנת רדיו שמייצגת מיעוט לאומי , וגם היא כמותו נרדפת על ידי הממסד היהודי – ישראלי – ציוני...  To the book