|
|
אחד המניעים הנפשיים המעניינים ביותר לוידוי שירי זה היא תודעת החטא , שנשארנו בחיים , שהצלנו את עצמנו ולא הצלחנו להציל את אחינו . ב " קינת הבן בבורחו מבית אביו ואמו " מגיע נושא זה לכליל ביטוי . אבל גם מתוך שאר השירים מבצבץ עומס עול האחריות של החטא הקולקטיבי , המטאפיזי , שאנו בני הדור הזה נושאים עלינו , ובמיוחד אם אנחנו ממשיכים לחיות כתמול שלשום . לאמתו של דבר לא השאלה הקולקטיבית של אשמת ' האנחנו ' , כפי שניסח זאת קורצווייל , היא שעומדת באמת בבסיס התחושה הזו . השיר ' קינת הבן בבורחו מבית אביו ואמו ' מעמיס את כל נטל האשמה על האני עצמו בלא שייעשה כל ניסיון להתחלק בנטל הזה עם הקולקטיב : אכן ה צּ לתי את זה גּוּ פי בּ ברחי מ בּ ית א מּ י ואבי בּ ית ח יּוּ תי קן צפצ וּ פי בּ ית דּ מי וּ זהבי , אבל לא ה צּ לתי את נפשי .. ועדי שא וֹ ל יג וֹ ניה קדריה : נפש מ וּ ג לב מא וּ סה וּ מרה בּ דמעיה : מר וּ טה מ נּוֹ צ וֹ ת פּ ארה וּ כפ וּ שה בּ כנפיה : פּ שט נהר כּ ה עכ וֹ ר מקסמי ה שּׁ וא ... בּ דרכיה : מי מעצם קל וֹ נה יגאל הּ וה וּ א חטא חטאיה ! ( כל כתביו , ה , עמ ' 60 ) נוסח הקינה פונה אמנם בצלילו המוזיקלי אל זיכרון קולקטיבי ספרותי , ...
To the book |
|
|