חירות כחובה ורשת ביטחון כלכלית

עדו רכניץ בשיח החברתי מקובל לטעון כי הימין הכלכלי ( הליברליזם הכלכלי ) והשמאל הכלכלי ( סוציאליזם ) חלוקים ביניהם בשאלה איזה ערך חשוב יותר : ערך החירות או ערך השוויון . במרכזה של הגישה הליברלית שפיתח ג ' ון לוק באנגליה של סוף המאה השבע עשרה עומדת השאיפה לצמצום ההתערבות הממשלתית בשוק החופשי מתוך הגנה על זכות הקניין . בערך החירות עסק בראשית המאה התשע עשרה האנגלי ג ' ון סטיוארט מיל בספרו על החירות , וככלל הוא מבקש לצמצם ככל האפשר את התערבות המדינה בענייניו של הפרט , ובוודאי בשוק החופשי , גם אם הפרט פוגע בעצמו . עם זאת גם מיל סבר שאפשר להגביל את החירות כשאדם מבקש לוותר על חירותו ולמכור את עצמו לעבד : במכרו את עצמו לעבדות הריהו מוותר על חירותו [ ... ] אי –אפשר שיתחייב מעקרון החופש שאדם יהיה בן – חורין לא להיות בן – חורין . במונח " שוויון " בהקשר זה נכללות מגוון של גישות החל בחלוקה מחדש של הרווחים , עבור בחלוקה של אמצעי הייצור באופן שווה בין האזרחים , וכלה בקומוניזם , כמו שכתב קרל מרקס : " במובן זה יכולים הקומוניסטים לסכם את 1 לסקירה בעניין זה ראו אברהם דורון , מדינת הרווחה בעידן של תמורות , ...  To the book