משפט וצדקה בישראל ובעמים שויון וחרות בישראל העתיקה על רקע מושגי צדק חברתי במזרח הקדום

משה ויינפלד מבוא תעודתו של ישראל לעשות משפט וצדקה ראשיתה נעוצה במקרא , בדבר האל לאברהם , אבי האומה : " כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה ' לעשות צדקה ומשפט " ( בראשית יח . ( 19 בהגשמתו של ייעוד זה נביאי ישראל רואים את הבסיס לקיומו של עם ישראל ( ראה ישע ' ה , 7 ירמ ' ד , 2 עמוס ה , 24 מיכה ו 8 ועוד ) ומציירים תמונה לעתיד לבוא , תמונה אידיאלית של מלך מבית דוד העושה משפט וצדקה כדוד ( ישע ' ט ; 4 השווה יא 1 ואילך לב ; 1 ירמ ' כג , 5 לג . ( 15 אין להניח שבכל אלו מדובר בחריצת – דין בלבד ; שהרי המושג " משפט וצדקה " מתקשר , בדרך כלל כפי שנראה להלן , אל חסד ורחמים , ולפי הקשריו השונים הוא מכ וּ ון להטבת מצבם של מעוטי היכולת , ואין צריך לומר שהללו לא יוושעו בחריצת דינם הצודק בלבד , אלא בביעור הניצול והעושק מצד העשירים והעושקים . ואולם ביעור העושק מן הראוי שיבוא תחילה על – ידי העושקים עצמם . ואמנם יחזקאל המעלה את התביעה לעשיית משפט וצדקה בתחום היחיד ( יח 5 ואילך ) , מסכם את תביעתו ואומר : " משפט אמת יעשה בין איש לאיש " ( פס ' . ( 8 ובדומה לכך ירמיהו , בנאומו בחצר המקדש : "...  To the book